החלטה בתיק בש"א 165001/05

1.         בפני בקשת המבקש לביטול פסק דין מיום 4/4/2005, אשר ניתן בהעדרו.

2.         המבקש טען, כי לא התייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 4/4/2005, עקב טעות של בא כוחו, אשר יומנו אבד לו, וכאשר שיחזר את מועדי הדיון ביומנו, נשמט בטעות תאריך הדיון בתיק דנן.

3.         המבקש טען, כי יש לבטל את פסה"ד, הן בשל הסיבה שגרמה לאי ההופעה בתאריך שנקבע, והן בשל סיכויי ההגנה במידה ויבוטל פסה"ד.

4.         ב"כ המשיבה הגיב לבקשה וטען, כי אין לבטל את פסה"ד נוכח סיכויי ההגנה הקלושים.

ב"כ המשיבה הדגיש, כי התביעה הוגשה בגין שני שטרי חוב בסכום כולל של 175,000 $, והרשות להתגונן ניתנה רק לגבי 9,000 $ מתוך סכום התביעה.

כלומר - הדיון הוא בגין כ- 5% מסכום פתיחת התיק בלבד.

5.         עוד טען, כי החוב בתיק ההוצל"פ עולה כיום על מליון ש"ח, ולמרות שהמבקש היה צריך לשלם זה מכבר את החוב, לא שולם כל סכום משמעותי על חשבון החוב, למרות הזמן הרב שחלף ממועד פתיחת התיק.

6.         ב"כ המשיבה הדגיש, כי סיכויי ההגנה הם קלושים ולפיכך, אין כל מקום לבטל את פסה"ד.

7.         לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להדחות, ופסה"ד מיום 4/4/2005 - ישאר בעינו .

א)         ישיבת ההוכחות נקבעה במעמד ב"כ המבקש, ולפיכך, משלא התייצב לישיבת ההוכחות וניתן פס"ד נגד המבקש, ביטול פסה"ד אינו מחובת הצדק אלא מסור לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

ב)         במקרה דנן, אמנם מחדלו של המבקש  באי התייצבותו, אינו עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפט (וראה לענין זה: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית , פ"ד כ"ג (2) 721, 723).

אך, סיכויי ההצלחה הנמוכים אינם מצדיקים ביטול פסה"ד.

במקרה דנן, יש לקחת  בחשבון גם את העובדה, שמתוך  חוב  של למעלה ממיליון ש"ח בתיק הוצל"פ 7-01-02063-01, לא שולם סכום ממשי על חשבון החוב, שעה שתיק ההוצל"פ נפתח עוד בשנת 2001, ובית המשפט המחוזי אשר נתן רשות להתגונן, רק ביחס לסכום של 9,000 $ מתוך יתרת החוב, נתן פסק דינו, כבר בחודש יולי 2003.

ג)          עוד יצוין, כי לצורך שמיעת ההוכחות בתיק בגין סכום שנוי במחלוקת של 9,000$ בלבד, מתוך סכום תביעה העולה על חצי מליון ש"ח קרן, נדרשת המשיבה לשלם מחצית שניה של אגרה בשעור של 9,437 ש"ח, וזאת לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק ואח' , שעה שסכום החוב אשר שנוי במחלוקת, הוא בסכום של כ- 40,000 ש"ח בלבד.

ד)         במצב כזה, שבו ביטול פסק הדין ושמיעת ההוכחות בתיק, יגרום לכך, שהמשיבה תצטרך להוציא באופן מיידי מכיסה סך של כ- 9,437 ש"ח, בגין סכום שנוי במחלוקת של כ- 40,000 ש"ח, זאת שעה שהמבקש כבר חייב לה בפסק דין חלוט שניתן במסגרת התביעה דנן, סכום העולה על מליון ש"ח, ואינו משלם את החוב, יגרם דווקא חוסר צדק משמעותי לתובעת ולא לנתבע, לו יבוטל פסק הדין.

ה)         אי יכולתו של נתבע לשלם את החוב, כשלעצמה, אינה צריכה לגרום לכך, שדלתו של בית המשפט תסגר בפניו ולא ינתן לו יומו להשמיע את טיעוניו, אולם, לאחר שבחנתי את סיכויי ההגנה בצירוף האמור לעיל , הגעתי למסקנה ולפיה אין זה צודק וראוי לבטל את פסק הדין במקרה דנן.

ו)                    באשר לטענת ההגנה:

הנתבע טען, כי בחודש נובמבר 2000 שילם אביו לתובעת סך של 9,000 $.

התובעת לא מכחישה את קבלת 9,000 הדולר, אשר שולם לה בחודש נובמבר 2000 ע"י עו"ד חסטר, שערך את הסכמי ההלוואה בין אביו ובינה, אלא טוענת, כי באותו מועד, היה חייב לה אביו של המבקש, סך 14,000 דולר בגין ריבית (כמפורט בסעיף 19 לתצהיר העדות הראשית שלה), ולפיכך, בהתאם להוראת סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973, היא זקפה את הסכום שקיבלה על חשבון סכומי הריבית שהגיעו לה מהנתבע 1.